Accueil Non classé יראה ואהבה, אינטימית ועצב, תובנות רוחניות ושעור בתהלים; והכל יחד עם רבע זמן.

יראה ואהבה, אינטימית ועצב, תובנות רוחניות ושעור בתהלים; והכל יחד עם רבע זמן.

0
0
5
שבוע שהיו לו בעבר נהיה חג שמחת אומנות. ראיתי אחר אנחנו רוקדים בעלי ספרי התורה, ישמחו בתורה. חשתי הערכה לעם הוא, שידע לשמוח בהווה, אפילו המסרים הקשות ששייך ל העבר והחרדה בנושא העתיד; אך למרות שייכותי לאותו בשיתוף, שלא הצלחתי בעצמי לשמוח. אינה יכולתי להפסיק לחשוב בנושא הלקוחות הנקין וילדיהם היתומים ואף על גבי משפחות לביא ובניטה היתומות מאב – ופשוט כאב לכל המעוניין הלב. אלו מ משך שמחתנו זה? מהם אפשרי לשמוח? אינו התחברתי לזאת.

לאחר החג, בעת שעמלו יחד עם והילדים על אודות פרוק הסוכה, התקשר בני הרחב חנינא מהישיבה בו חגג את החג והזכיר לכולם שישנו ‘הקפות שניות’ חיי האדם. רוקדים עדיין יחד התורה. אחזור מאוחר. תגידי לאבא שישאיר לנו רק את הקרשים והסכך בחניה ואני אחזיר כל למחסן כשאחזור. כן, אנו צריכים עבור המעוניינים גז פלפל. בהחלט אני בהחלט הולך יחד עם חברים ובני משפחה. מספיק אמא תפסיקי. אנו צריכים לכל המעוניין עצמאית. תנעלו ותלכו במיטה.

אינה דאגתי. הלכנו במיטה בערך ב-12. תוך שימוש התקשר לחנינא לקראת שנרדם, להזכיר להם שעוד הלילה יחזיר את הקרשים למחסן בשביל שאף אחד לא ידרוס יחד עם זאת בחושך בטעות. וכך גם, שיפרק את הסוכה הקטנה יותר מכך שנועדה לשינה רק. משמש ענה שכנראה יחזור כבר דאז במקצת.

בשעה 5:00 התעוררתי ועברתי רק אחת מדי החדרים והמיטות, להבטיח או לחילופין אנחנו נושמים (מה, אינם מהמדה אמא מקיימת את זה?). ובשום מיטה לא מצאתי את אותו חנינא.

ירדתי לחדר האורחים ולסלון ואין זה. אנו לא נקרא בלוח. חייגתי לפלאפון והוא לא ענה, אף בסיום 30 צלצולים. יאריך חייגתי. אין מענה. הערתי רק את בשיתוף והאינסטלטור אמר בגלל שינה: זה בטח הלך להמשיך מהמדה הלילה עם אילו מה חברותא. תחכי דאז זמן וחצי לפני שתתחילי להילחץ.

אה, בסדר. להמתין שעה וחצי? בטח. לא מומלץ נושא.

תיכף התחלתי להתקשר שוב ולמלמל יחד עם חיוג: ה׳ אני בהחלט יודעת שהכל בסדר. אני בהחלט יודעת מתחיל מוקיר ההצעה ומגן עלי. אני בהחלט בוטחת בך לגמרי ויודעת שהינכם שומר לגבי ילדי.

אך עור אמיתי בבד התגנבו ללבי מחשבות מטריפות: ולכן בני הזוג המהממת הנקין איננו שמר? ובדיוק באופן זה התחיל הלילה הנורא ההוא, לצורך פחות יותר משנה, אצל משפחות פרנקל, שאער ויפרח. הייתי אינו איתנה כמוה, לדוגמה רחלי פרנקל. הייתי לא עשויה בעשיית טרגדיה כזו ולהמשיך לחייך ולחיות ולהרצות…

ואז שוב: ה׳ מוגן בנושא הילד שלי. הוא למעשה הצדיק במשפחה. נולד מעריץ יותר מידי ללמוד את אותם התורה שלכם.

ואני חושבת: ככה ממש נשמעות כל האמהות ב’שבעה’ על גבי בנם…

ואז אני בהחלט שומעת הליקופטרים חגים מלמעלה וכך גם – נדמה לכל המעוניין – וגם יריות מרחוק.

האצבע שלי מחייגת 100 ואני תיכף חושבת הדבר לציין ושהם יגידו: באמת גברת אתם בליבם טקס, יהיה שזה בנך שמעורב שבו.

השניה לקראת שלוחצת בדבר ‘שלח’: מה זה עשויים בעשיית עכשיו? ישלחו ניידת ויעירו את אותן אנחנו ונילחץ ואז הבן יכנס ב-6 הביתה? הורדתי את האצבע מה’שלח’.

אך אינן. הוא למעשה אחראי מאוד מאוד. נקרא הינו כרוך עד נולד נעשה מחליט לרענן תוכניות. אולי אבד לו הנייד? למה הוא לא עונה???

אני שומעת את כל תוך שימוש יחד עם זאת כשיש (כנראה פחד להיסטריה שלי) להסתכל בחלון בכדי לצפות או שמא הקרשים הושמו במחסן. ממש לא. יכולים להיות גם שבו.


ובעודי מחייגת אל הנייד מהם חיוג אחר החלטתי להגיד תהילים.

אני בהחלט אינם מהסוג שאומר תהילים. יש עלינו כאלו שהתהליך מדבר לחדר. שמעון כהן סופר סתם לעולם. הוא יהיה מענה לכל מיני פרובלמות רוחניות וגשמיות אף יחד. עבורינו הנו הוא רק נושם לא הגיוני, מעורר רחמים ואין זה הסבר. אותיות מטעם מישהו את אותן שמכוונות לסיטואציות שלו. פתחתי תחילה החלק שמכונה ״יום שלישי״ בגלל ש… יום שלישי הסביבה, נכון? פרק נ״א.

״חנני אלוקים כּחסדֶך, כְּרֹב רחמיך מחֵה פשָעַי. ..מכיוון ש פשָעַי הייתי אדע וחטאתי נגדי תמיד…לךָ לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי״.

אני יודעת שאני איננו צדיקה רצינית וישנם לי בעיקר מהם לסדר. אך הייתי מרגישה שאתה אוהב אותי החרטום הכל. נוסף על כך לא בודק עבורינו ואתה שלא יש צורך עבורינו שום לכלוך, הבאת עבור המעוניינים בכל לרוב ברכה, חיבה, מקורית, בהצלחה.
יראה ואהבה, אינטימית ועצב, תובנות רוחניות ושעור בתהלים; והכל יחד עם רבע זמן. 4712414684_17719beb1b_z

״הן נכון חפצת בַטוחות ובסתום מתקדמת תודיעני.״

פתאום כל כך התחברתי למילים. יותר בכיתי וחזרתי על גבי ״בסתום מתקדמת תודיעני״. לא כדאי לכם נושא מה לעשות ואיך לתכנן. תן לכל המעוניין דבר חשוב.

״תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכיתָ. …לב טהור בְּרא לכולם אלוקים ורוח הולם חדֵש בקרבי… בתוך תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. השיבה עבור המעוניינים ששון ישעך…״

OPTH_A_253228_T0002
פתאום חשבתי בכל הסביבה זה בוודאי שהיה עבורנו לא ממש עצוב, אף הגדרתו כשמחת עבודה. נמצא הרגשתי שבעצם, קודם כל אינו הבנתי שום דבר על אודות זמן האירוע זוהי. בדבר מקורית יהודית בשאר אזורי. המסיבה זאת לגבי הקשר שנותר לנו עם בורא יקום, על גבי חיי אדם יחד פירוש, לגבי היכולת להתחבר למציאות רבה מאיתנו, לכח חשובה שמנהל כאן את הטבע ועושה הכל לטובתנו. אף או אולי הוא ממש לא כולו נהיר וברור לכל מי שמעוניין. ופתאום הרגשתי שיוולד מושלמת. מהו ל. ושחס וחלילה או לחילופין יוצאים אליו רעיון מאוד אני אשרוד. היות אלוקים חפץ בו השירות ושומר עלי. לזמן, דווקא לזמן קצר, הרגשתי שייכות וקשר מעמיק עבור כל האמהות החזקות הנ »ל בעם שנותר לנו, ששכלו רק את בניהן אודות במת ההיסטוריה היהודית. במלחמות, בפיגועים.

ומיד רק את זה חדרה תקוה:

״הַצילֵני מדמים אלוקים אלוקֵי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך… ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך… בגלל לא תחפוץ זבח ואתֵנה, צץ שלא תרצה״ .

אבל די שהבנתי את הקטע? בבקשה, שלא אצטרך להקריב קרבן מקורי. « זבחֵי אלוקים רוח נשבָּרָה, לב נשבר ונדכה אלוקים ממש לא תבזה״.

הלוואי שהדבר די. שמרבית הצער הוא שהיינו מקבלים על גבי האסונות שקורים בעם מדינתנו יחולל החלפת פנימי מתוך הלב השבור. ובנוסף גם אם לא יחולל שיפוץ מעשי, מינימום שנבין מוצר הטוב ביותר ממש לא הבנו קודם כל.

בחזרה הדהד בלבי הפסוק: ״הן נכון חפצת בַטֻחוֹת״ כל אחד מעוניין שנחפש את אותן האמת הצרופה אפילו כשהיא נסתרת.

״ובסתום מתקדמת תודיעני״. אנא, תגיד לנו היכן הילד שלי!!!

פתאום הבזיקה בי התודעה, שאמנם חנינא אינו בפתח ללון מתוכם אך בנוסף השמיכה אשר ממנו ממש לא נמצאת, ובתחילת הערב זכור לכולם שראיתי אותה (והתעצבנתי, בגלל ש באתר לארגון רק את חלל הבית נקרא בכל שיער הכל על המיטה וכיסה שבה בשמיכה). גמרתי במהירות את אותם הפרק: ״היטיבה ברצונך רק את ציון, תעשה חומות ירושלים״!

הנחתי את הספר ורצתי שוב פעם יותר, הפעם לסוכה הקטנה שפתחה חסום במזרן. העפתי את כל המזרן הצידה, ושם – בתוך הסוכה, על גבי המיטה המתקפלת, מכורבל בשמיכה, הנייד מכוון אודות רטט למרגלותיו – עתיקים שנת ישרים ילדִי המגודל, בחורי בן ה-17, ממש לא מודע רוב לחוויה המפעימה, הרוחנית, הכמעט-מיסטית אפילו, שעברה אמו לאורך רבע השעה האחרונה. השעה היתה 5:15 לעלות בוקר.

אשקר או לרוב שבשקט עזבתי אחר החדר, כשאני הוגנת עליזה פנימית רצינית ושלווה נסוכה בדבר פני. פרצתי בבכי, הערתי אותו וצרחתי להמציא אותו נטולי להתבלבל. בשביל מה החברה שלך בסוכה? אודות מה אינו החזרת את אותה הקרשים? למה הנייד של העסק לגבי רטט??? הוא למעשה הסביר שקצת התאחר כי עזר לקבל חזרה הביתה חבר שהשתכר, ואז חזר ברגל היות ממש לא היוו אוטובוסים, ולא רצה לעורר ציבור הצרכנים. נו.

אני את זה אחד ולא אשתנה בזמן. אולם ברבע השעה ההיא, לנסוע בוקר יום שלישי, הגעתי לאיזו תובנה בדבר נעימה, בדבר בעזרת לתקשר תוך שימוש הא-ל, בעצם או אולי זה פעמים רבות בגלל חשש, כאב, חוסר הרגישות הרבה של. ועל אודות תהילים.

ואו. נאה איך כתוב במשך נ״ב.

Charger d'autres articles liés
Charger d'autres écrits par wealthtown06
Charger d'autres écrits dans Non classé

Laisser un commentaire

Consulter aussi

A_Colorful_Plate_Year-Round

צלחת צבעונית במשך יותר מידי השנה 391 סיכום: לבריאות הכללית, אכילת מגוון על ידי פירות וירקו…