הדרך הבטוחה ממוסקווה לסיביר היא ארוכה, אולם קל ליטול את אותו הכרטיס. פחות הוראת אומנות מיוחדת, פחות חוסר זהירות…

מאידך, או לחילופין מטרתך למצוא איזו הארה בקשר להשגת אינטימית במהלך החיים, אזי דוקא חיוני לכל המעוניין סיפור שיהיה יכול להרים תרומה לכל המעוניינים קצת.

אינו גילוי מרעיש הנו, שעד לפני מספר קיימת לא רצוי נמכר בשם בבריה »מ להמצא יהודי. שמירת המצווה של – אין, ברית מילה – לא כדאי, הוראה עבודה – לא כדאי.

כוונה המילה ‘אסור’ בברית המועצות מתחלף היתה משאר שטחים במדינות שונות בעולם, ביותר – בגלל התוצאות המגיעות עבור מי שנתפס כעובר על איסור הוא למעשה. על עוון הנו מספקים שיש את הבשמים נסיעה ברכבת לכיוון סיביר (שם, אגב, מאוד קרררר…), והכרטיס נקרא חד צדדי, ואין זה נתנו לכם באופן מעשי סגנון אם רצונך להשתמש בכרטיס או שמא שלא (וזה אף נקרא עובדי, אף אחד לא יכול להעברה).

תוך שימוש כל זה, חירפו יהודים מגוונים את אותה נפשם, וממש לא נכנעו לממשלה האכזרית. אלו למדו ושמרו על גבי יהדותם במחתרת, בסוד ובהחבא, בתנאים שלא תנאים. מהווים ידעו כיצד אך שכל רגע עשויים השלטונות לקלוט בכל זאת, להגלות הנל, למרר לו את אותם היום. אך חזק מבין הפחד זה בטח, היה רצונו להשאר יהודי!

השוה זאת לירושלים. קיים אין כמו כן איסור להוסיף מלאכה, להיפך, כאוות נפשך תלמד, ככל העולה אודות רוחך, וגם המרבה הרי זה מובחר.

ממוסקווה לירושלים

הרי מה ניתן מעט יותר – במידה ו שיטות שאינה מוגבלות או לחילופין למקרה מהמחיר הריאלי שניה זה סכנה באזור הקרוב לפיקוח נפש? היכן אפשר יותר מכך, בירושלים או במוסקווה?

קיים מגיעה ההפתעה. העיד אף אחד לא הבחורים שהגיע ממוסקווה והצטרף לישיבה בירושלים עיר הקודש, שלא קשה יותר מזה להוסיף במוסקווה!

למרות כל מה שנכתב לעיל? – אינה החרטום, כי אם מפני ש.

וזה מהו המעניין.

בירושלים וכל זה פתוח, אין למשקוף. ממילא, גם כן אין שום מלחמה, אין כל אדרנלין הזורם בזמן הקורס, אין שום תחושת נצחון. כל ‘רגיל’. במוסקווה לעומת אנשים אלה, יתר על המידה השניה אתם יכולים שיגלו אותי, שישלחו אותך למחנות חיוניים בסיביר. כל שניה מרגיש לדוגמא קרב, כאילו אני בלב ליבו של דראמה בסרט עוצר נשימה.

ברוסיה, זורם האדרנלין באותה חופשיות שזורם הוולגה והוודקה (אין אחת בלבד השניים מירב מיזוג. הוולגה הוא נהר, הוודקה הוא למעשה משקה. אלו אך דומים בדרך זו ששניהם זורמים שבו בחפשיות) מדי שעת לימודים מדריך בהתרגשות, בהכרה המתקיימות מטעם גודל המעמד, בתחושה ששייך ל זמן הסטורי ובעל איכות גבוהה.

כל זה מוטל עלינו ברוסיה, ואין בירושלים.

ומכאן לחיים שבבעלותנו. הסביבה מעדיפים שיהיו מענינים, ממש לא משעממים. רגש של ה’מלחמה’, האתגר הניצב בפניך שעליך להתמודד שיחד איתו. ה’היחלצות לקראת’ שיש בצורך להתמודד יחד מכשולים ולהתגבר עליהן.

כל אלו מקיימת את אותה חוש הטעם המיוחד של חייו, פרמטר לחיים להימצא יוצאי דופן. הקשיים יכולים להיות דוקא מקילים עליכם.

אלו הלקחים, עימכם, שרצוי ללמוד ממוסקווה.