Accueil Non classé או שמא עסוקה נוסעת לחופשת בודד ומוצאת אופציות למספר שאלות קשות. הייתי אמורה בדירה וצופה בהרים. מידי נירוונה כאן שאני מחוייבת לקבל

או שמא עסוקה נוסעת לחופשת בודד ומוצאת אופציות למספר שאלות קשות. הייתי אמורה בדירה וצופה בהרים. מידי נירוונה כאן שאני מחוייבת לקבל

0
0
114
אם עסוקה עוזבת לחופשת יחיד ומוצאת תשובות למספר שאלות קשות.

אני בהחלט עומדת בחצר וצופה בהרים. בכל שלווה עכשיו שאני עשויה למצוא את כל פרטית נושמת. אני יכולה לקבל את אותם הציפורים מצייצות ברכות ואת אוושת זרי הפרחים המתנודדים בעדינות ברוח רק את הצהריים הקלילה. אני מרגישה שהיד שלי מגששת את אותה דרכה לנייד.

שכחתי לשים דגש לבעלי על טיפות האוזניים השייך הרך הילוד. שכחתי להבהיר לנכס ששני תיכף אינה אוהבת גבינה לבנה בסנדוויץ’, ומה אם אנו לא זוכר שאפרים ממש לא מסוגל להירדם בלי שום השמיכה שלו? האם זה יזכור להפשיר את אותם הלזניה לצהרים? והיה אם בתי הרצינית תזכור לחטא את אותה החורים החדשים באוזניים, גם או אולי אני בהחלט לא אזכיר לה?

נוני הנייד שלי נעול באיזור, ואני אינם מעוניין שבעלי ירגיש כאילו הייתי לא מאמינה שהינו יהיה מסוגל להסתדר בלבד. הוא בטח בסדר. כמו כן לגבי השלט בספא הינו כתוב: אין לרשום לשטח הספא מכשירים סלולאריים וילדים מתחת לגיל 16.

יותר מאוד חופש מדאגות פה. בערך מפחיד.

אני בהחלט מחליטה לצאת להליכה על גבי מסלול הלבנים האדומות שמקיף את אותן חלק המלון. אני בהחלט צועדת ומתענגת על גבי השקיעה המדהימה באוויר הצח. אבל לאחר בערך כמה דקות, אני בהחלט מבעוד ועד להבין מוטרדת. אני בהחלט כאן, גמר תם חופשייה לשים לב אבל לעצמי – אדם בוכה, מי יוקרתי לכם בשרוול, לא כדאי צורך מעשי לבשל ארוחות אם לרשום כביסה מלוכלכת למכונה, לא מומלץ צורך להכין ארוחות 5 או גם לקנח אפים… הוא רק אני בהחלט. ולראשונה מהעבר החתונה, הייתי כולו בכוחות עצמינו, ואני המומה לקנות שאני מיד אינם יודעת כל מה לדבר שיש להן באופן עצמאי.

והאם יכול להיות שלמרות מדי התקדמותי, הינן בהסתכלות על פרופסיונאלית וכדלקמן כאם, אני בהחלט למעשה איננו מחבבת את כל עצמי? אני בהחלט מנסה לנער את ההחלטה הנוכחית ממוחי ונהנית מהיופי שעליו השירות. לא לפני כל, אני מתרצת, אני בהחלט אדם שמח. אנחנו מתקשרים אלינו למען ליהנות מ עצה.

אבל כשאני מניחה לשקט לחלחל בתוך מחשבותיי אני בהחלט מרשה לעצמי להודות כשדעתן הבלתי נסבלת. אני אינה אוהבת את אותה באופן עצמאי. והחלק המפחיד הינו – הדבר שמכה בי מול הנוף המדהים פה, בראשם שומקום – שאסור לכם כמעט כל דבר למה.

תוך שימוש ממחיר השוק הרעש והקצב המהיר בחיי היומיום, תמיד קל בכל להתעלם מעצמי. ומאיזושהי כל סיבה, הלימוד שלי בפסיכולוגיה קורה שמר לנו בדבר הביטחון העצמי. אירוע חסונים ואוהבים – אפשרי לסמן וי. הילדים יהיו שמחים ומחונכים – מוטל עלינו. חדר חם ונקי – עלינו. ארוחות מזינות ואווירה רוחנית – מוטל עלינו. אמא שמחה? אז… אנו צריכים אמא . נוני מאיזושהי בעיה… נראה ששמחה את זה בקשה מיוחדת מוגזמת.

הייתי רוצה לרוץ, הייתי מתגעגעת לריצה; אני מתגעגעת למהירות; הייתי מתגעגעת לחדווה. הייתי מסתכלת סביב ומרגישה כאילו אני בהחלט עשויה לזלול חתיכת שוקולד איכותי אסורה. « אין עכשיו אף אחד », אני לוחשת לעצמי ומתחילה לרוץ. בהתחלה לאט, נוני אז במהירות יותר מכך, בודדת העצים, בידי מגרשי הטניס. הייתי רצה בזמן קצר אם שאני אינם מאפשרת יותר מזה לנשום; או שאני מתאחדת שיש להן הרוח, עם השמש החמות השוקעת יחד עם העשב הרך והירוק. הייתי רצה או אולי שאני בסמוך אינו יש בידי שישנם, להניח עד ולהיות, ואז אני בהחלט עוצרת.

אני מבחין שבפעם העיקרית מזה פרק זמן אני מרגישה… חיה, ואני שואלת את אותה א-לוהים, « איך עשויה אישה ששואף לנוע אודות טפח, לעמוד ברחבי המטבח ולקשקש ביצים? העובדות עשויה אישה שכמהה לרוץ קילומטרים אנשים רבים, להירגע בסלון ולעזור בעריכת הלימודים של בית, להיפטר חלב שנשפך ולהחליף מבלי סיום טיטולים מלוכלכים. איך יש בידי אישה יחד עם אסמכתת בעל שם טוב, שרצתה להציל את הטבע, שהרצתה לקראת מאות אנשים, מה זו גם עלולה לשחק את כל לחלוטין הערבים באריזת ארוחות 10, תכנון בגדים, סיפורי לילה מצויינת, קריאות שמע, עוד סיפור, לגרום גם כוס מים ורק וכו’ סיפור אחד ו… פה הרך הילוד התעורר. מהם יערכו כשבאמת היינו מעדיפים לצאת לסקי בשטח להעיר הילדים עייפים, להכין ארוחת בוקר, לסרק שער מרדני ולהגיע לגן הילדים שבפינת הרחוב? »

וביושבי בלוח בקצה השדה, מקשיבה לפעימותיו הסוערות ששייך ל ליבי, אני חושבת אבל בחרתי במקצוע הלא נכון? יתכן ו אמהות לא בשבילי? אולם באופן מעשי כשהמחשבה מתגנבת לראשי, אני בהחלט יודעת שדבר זה ממש לא אפשרי. אני בטח יוצר פרויקט אינן בסדר.

למחרת אני שוכבת במרפסת וקוראת טקסט, ומוצאת שבו את הפתרון שלי.

מומלץ ומספק ככל שזה יהיה מסוגל לשהות, במקומות אחרים אופן, הוא שלא בונה חדווה.
היעדר התחושה השלילית אינן עושה סביבה חיובית… בעוד שלהיות חופשי מאי-שביעות-רצון יהיה יכול להתאים בייחוד לפרה, הוא למעשה אינם די לבן אדם.
(הרב טוורסקי)
אני חושבת מירב הזמנים בהם היה עבורנו טובה וגם נפלא, בגלל שביעות כוונה זולה, ובאותו זמן הרגשתי שמשהו ללא בכל זה. המשכתי לקרוא: « להיות מעמיסים שאנחנו מסוגלים, נולד העובדות שיכול להראות שונה השנים והנסיבות. » ואני שואלת את כל פרטית « איך אני בהחלט תותקן בדלת הטובה ביותר שביכולתי, כשאני חשה כלואה גילם את דמותו של שאני מרגישה כאילו הנו צעיר עליי? » ויש מקום לכם רגשות אשמה בגדול לחשוב בנושא משמש.
או שמא עסוקה נוסעת לחופשת בודד ומוצאת אופציות למספר שאלות קשות.

הייתי אמורה בדירה וצופה בהרים. מידי נירוונה כאן שאני מחוייבת לקבל

גידול הילדים ממש לא דרישה טריוויאלית. להיות אישה ויוצרת-בית משמש פעולת צריך לשבח. נוני בשביל מה אני אינן מרגישה את זה? מדוע הייתי מרגישה יותר מזה חיה, כשאני רצה בשדה ריק או לחילופין מטפסת בדבר צוקים תוך שימוש שחר? וכשאני הופכת את אותה הגליון, א-לוהים תגלה לכם את כל התשובות, « אם אנו מסוגלים לרכוש קצת, נוני יבצעו את השיער המקיף, יש עלינו לכל אחד סיכויים רבים בהרבה לעלות לאושר, נותן אפשרות לאיש שיכול לעשות לרוב נוני מייצר בעיקרם מעט. » ואז ההבנה צונחת עליי בטבע, במרפסת השקטה.

באותה חשבון החשמל אותה אני בהחלט משתמשת למען להעפיל בתוך פסגת הר, הייתי עשויה לרשום על מנת להאזין לילדי. באותו מקום שאני מאפשרת לרוץ או שמא שאני מתאחדת יחד עם הרוח, הייתי צריכה למתוח את אותן הנשמה שלי או לחילופין שאני פעם אחת שיש להן דרישותיו יתברך. בשימוש באותו שכל אותה השתמשתי להשגת 100 במבחן בכימיה אורגנית, אני מחוייבת למסד את משק בתינו שלי כאילו הוא אחד מ-500 הביזנס הטובים בעולם.

על מה שהבית שלי, שבצורה כלשהי ילך הביתה לנצח אותם, ינוהל בפחות אמביציה ורצינות מאשר יוזמה כלכלית שתיעלם עם 5 קיימת או לחילופין פחות? ולראשונה מזה זמן רב, אני מניחה לקול הזה לעלות אל פני האיזור ולשאול את כל השאלה הקדומה, « בשביל נולד רכשת את אותה הלימוד הטובה ביותר? בשביל לשנות טיטולים? אני בהחלט מעניקה לשאלה להיתלות באזור לרגע, הצבע חבוק בזרועותיי וחלוק אמבטיה לבן עוטף השירות בנוחיות מרבית לדוגמה גולם ששייך ל פרפר. ואז אני בהחלט מוצאת רק את קולי. הינו לוחש, « כן. בהחלט. בשביל נקרא א-לוהים נתן עבורינו את אותן הלימוד הטובה ביותר. בשביל הוא למעשה א-לוהים עשה ההצעה אצנית מרתון. »

בנוסף 1 שלא הבנתי זאת קודם כל. מנקה הצבתי את כל הישגיי האקדמיים והספורטיביים בפינה נפרדת בראשי. אולם כאן אני בהחלט מבינה שזאת טעות. אני בהחלט מחוייבת להתעורר על אודות טפח כשאני מבשלת ארוחת צהריים. הייתי עשויה לבוא לקו הסיום בסלון שלי. הדבר שאני מחוייבת בעשיית הנו להתמקד ולהכניס אחר ליבי במה שאני מייצר.

מאוחר יותר באותו הלילה, אני בהחלט יושבת בעניין כורסא רכה במקביל ל אח לבנים ומאזינה לאישה בת 65 שמדברת לגבי חייה. כשאני מגלה בשבילה שכדאי עבורינו איזה סכום ילדים צעירים, היא נאנחת ובמבט רחוק בעיניה הזו לוחשת, « הלוואי שהייתי מסוגלת בעשיית את זה יחדש. » היא קשורה מידי ברכות ובכזאת השתוקקות שאני בקושי מאפשרת למצוא בו. « לעשות מאריך את אותו מה? » אני שואלת. היא מהדקת את כל המטפחת בדבר ראשה ושולחת מבטים מבעד לחלון. « לגדל מאריך רק את ילדים צעירים שלי. בזמן מהראוי עם הזמן ההן חלמתי להמצא במקום את אותו, וכעת כשאני בסקטור את אותם, אני מוכרת דבר שקיימת לנו בשביל לחזור לחוש אמא נעימה. כל אחד חולמים לצאת מהשנים ההן, תמיד למען להתחנן לשוב אליהן. »

בדרך לביתנו מהספא, שלחתי מבטים על גבי ההרים שמקיפים אותנו באופי המעפילה לירושלים, ואז קראתי את אותם הרעיון המרכזי היקר בעת האחרונה, « מידת האושר שנותר לנו מונחת בהגשמה העצמית של החברה שלנו, בלהיות בין הטובים ביותר שאנו אמורים, באופן מעשי – ואף בייחוד – בנסיבות קשות. להיווצר יוכלו לבדוק את אותה הנסיבות הנוכחיות שברשותנו ולפתח ‘קנה מידה חדש’ לאמוד את אותן הישגינו בנושא סקאלת האיתור את האושר. »

ספר תורה של ילדי ישראל חושבת על גבי המרתון המחכה לנו בבית, ואני מתחילה לתרגל את כל גופי ואת מיומן לרוץ רק את המרוץ הכי ארוך והכי נפלא שאי פעם רצתי. אני עוזבת מהרכב לרחוב סואן, סמיך בשחוק הילדים, ואני רואה מסלול רם המתפתל בדרכו אל הנצח.

Charger d'autres articles liés
Charger d'autres écrits par wealthtown06
Charger d'autres écrits dans Non classé

Laisser un commentaire

Consulter aussi

A_Do-It-Yourself_Debt_Reduction_Program

תוכנית הפחתת חובות עשה זאת בעצמך 598 סיכום: נצרכים לתוכנית להפחתת חובות? כל אחד אינן לבד. …